ת"פ
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
83-10
28/07/2011
|
בפני השופט:
יפה שטיין
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז
|
הנתבע:
חפצדי גדעון
|
|
- זוהי הכרעת דין באישום שהוגש כנגד הנאשם בגין העסקת עובד זר בניגוד לסעיף 2(א)
לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א - 1991.
- על פי כתב האישום, ביום 24/5/04, בשעה 10:20, במהלך ביקורת של שוטרי משטרת ישראל, נמצא עובד זר אשר הועסק על ידי הנאשם בדירתו בירושלים.
- הנאשם, אשר הגיש בקשה להארכת מועד להישפט (ובקשתו נענתה), טוען כי לא העסיק אף עובד זר, וכי במועד ביצוע הביקורת כבר הסתיימו עבודות הבנייה, וכי אינו מכיר כלל את העובד שנתפס.
-
דיון:
א. אין חולק כי אכן נתפס העובד זר המצויין בכתב האישום, כשהוא יורד מהבניין בירושלים, ובידו חלון אלומיניום, כעולה ממוצג ת/2 (דו"ח פעולה של משטרת ישראל אשר נכתב על ידי רס"ר מוטי סמוחי). על פי דו"ח זה המעסיק לא היה במקום, וכי העובד הזר מסר ששם המעסיק הוא "אחמד עופר".
ב. בת/3 תוחקר העובד הזר על ידי מר נחמן גרשון והוא מסר כי
:"...אדם בשם אחמד עופר פגש אותי במוסררה ושאל אותי אם אני מוכן לעבוד אצלו בהרכבת חלונות אלומיניום הגעתי למקום הנ"ל במכוניתו של אחמד. התחלתי לעבוד בשעה 9:00 ואני אמור לעבוד עד שאגמור העבודה במקום. אני אמור לקבל שכר של 100 ש"ח ליום עבודה והתשלום בסוף העבודה. אחמד נתן לי הוראות עבודה ואמר לי לפרק את חלונות האלומיניום. לא ראיתי את בעל הבית. אין לי כרטיס עבודה לא רישום של שעות עבודה אין לי ביטוח רפואי ולא אישור עבודה בישראל."
ג. בעניין זה הוסיף מר נחמן גרשון בתיאור המקרה (ת/6/) כי:
"במקום יש בית דירות קיים, שעל גגו מוסיפים 2 דירות חדשות. השוטרים מצאו פועל המופיע ברשימת העובדים כאשר הוא יוצא מהבניין עם חלון אלומיניום בידו. עם הגענו למקום ביקשנו מהפועל שיכניס אותנו לדירה בה עבד. עלינו עם העובד לקומה ג' והוא הכניס אותנו לדירה הדרומית מבין השתיים... עם כניסתנו לדירה ראינו דירה הנמצאת בשלבים סופיים של שיפוץ. בדירה לא גרים והיא לא נקייה לגמרי מפסולת בניה. הפועל הצביע בפנינו על החלון שממנו פרק את מסגרת האלומיניום.
ד. הנאשם, שלא היה בשטח בזמן שנתפס העובד הזר, זומן לחקירת התמ"ת ומסר כדלקמן:
"...
הנני בעל הדירה בירושלים. אני מזהה בתמונה שהוצגה בפני את הדירה, כדירה שבה אני גר עם ילדי. במהלך השנה הקודמת, תשס"ד, ביצעתי בדירה שיפוצים. השיפוצים הסתיימו בסביבות פסח שנה שעברה - תשס"ד (אפריל 2004). ברצוני לציין כי הביקורת שלכם נערכה במאי 2004, שזה זמן רב לאחר פסח, ובתאריך הזה לא התבצעו שום פעולות שיפוץ בדירה. באותו הזמן הדירה הייתה ריקה וכזאת היא גם כרגע. לעצם העובדה שהשוטרים מצאו אדם תושב שטחים שוהה במקום ברצוני להעיר כי לאף אחד אין מפתח של דירתי ולא יכול להיות שנתתי מפתח למישהו באותה תקופה. אני החלפתי חלונות אלומיניום דירתי אך זה נעשה במרץ 2004. יכול להיות שהקבלן בא לקחת חלון שהושאר על ידי השכן - דירה מולי. הקבלן שבזמנו עשה לי את עבודות האלומיניום הוא קבלן ערבי שאני לא יודע אם הוא ממזרח ירושלים או מהשטחים ואין לי שום קשר עימו. אני חוזר ואומר כי לא יתכן מצב שהדירה הייתה פתוחה בתאריך הביקורת כי סיימנו את עבודות השיפוץ והניקיון עד לפסח 2004".
ה. כאמור, הנאשם הגיש בקשה להארכת מועד להישפט ולבקשה צירף תצהיר מיום 16/3/05. בתצהיר נאמר בין היתר כי:
"...מעל דירת מגורי, בניתי תוספת בנייה באמצעות קבלן ערבי בעל רישיון עבודה בישראל ששמו אחמד מוסא, אשר עבד ללא חוזה פורמאלי בכתב, קיבל על עצמו לבצע בשני שלבים את בניית התוספת, בתחילה שלד ולאחר מכן הפנים. הקבלן העסיק מטעמו עובדים וסיכמנו שהם יהיו בעלי רישיון עבודה בישראל. העבירה המיוחסת לי לא נעברה על ידי והעובד הנ"ל לא הועסק על ידי ולא הזמנתי אותו לעבודה. יתר על כן אין לי ולא הייתה לי כל כוונה להעסיק עובדים זרים בעבודות הבנייה אף שהן בוצעו על ידי קבלן. העובד שעליו מדובר הועסק על ידי קבלן. זאת ועוד, במועד המדובר (24/5/04) הייתה הדירה מוכנה וגמורה וכבר סיימתי את הקשר עם הקבלן וכפי שהבנתי ממנו הוא הופיע שם כדי לקחת מסגרת של חלון שהשאיר בחדר המדרגות".
ו. בעדותו בבית הדין, חזר הנאשם על כך שלא העסיק את העובד הזר, לא הכירו ולא הזמינו, וכי אף העובד הזר לא טען כלל שהוא זה שהזמין אותו לעבוד או שהיה אמור לשלם לו. לדבריו
:"אני לא שילמתי לו, לא ביקשתי ממנו לבוא לעבוד אצלי אני לא מכיר את השב"ח הזה לא ראיתי אותו בחיים שלי... לשאלת בית הדין לא ביקשו ממני עד היום את הפרטים של הקבלן שבנה לי למרות שיש לי את כל הפרטים. יכלו לבקש גם מאלי דורון (השכן שיחד עימו בנה - י.ש.)
את הפרטים של הקבלן הזה ולא ביקשו"
ז. גם בסיכומיו, קובל הנאשם על כך שהמאשימה לא עשתה דבר על מנת לאתר את הקבלן. אלא, שבחקירתו על ידי מר גרשון, לא מסר כל פרט אודות הקבלן, אף שנושא זה הועלה בחקירתו. ולהיפך - הנאשם התייחס לנקודה זו וטען כי אין לו את הפרטים של הקבלן. לו היה מוסר את פרטי הקבלן בשלב זה - צודקת הייתה טענתו כי על המאשימה היה לפעול על מנת לאתרו ולחקור אותו. אלא שבחקירתו השיב כי:
"הקבלן שבזמנו עשה לי את עבודות האלומיניום הוא קבלן ערבי שאני לא יודע אם הוא ממזרח ירושלים או מהשטחים ואין לי שום קשר עימו".
ח. בתצהירו בבקשת רשות להישפט , הצהיר הנאשם לראשונה כי:
"
מעל דירת מגורי, בניתי תוספת בנייה באמצעות קבלן ערבי בעל רישיון עבודה בישראל ששמו אחמד מוסא, אשר עבד ללא חוזה פורמאלי..." אלא, שדברים אלו, היו אמורים להיאמר בזמן שנחקר, ולא לאחר שניתנה לו שהות להתייעץ עם עו"ד. אולם מעבר לכך: גם בתצהירו זה לא נתן הנאשם אינפורמציה מספיקה לאיתור הקבלן, או לכל הפחות, מס' טלפון (פעיל) שניתן יהיה לאתרו, דבר שלא נעשה.
ט. כידוע, נקבע בפסיקה, כי כאשר עובד נתפס בשטח השייך או הנמצא באחריותו של הקבלן, קמה
חזקה לפיה לעובד יש קשר של יחסי עובד מעביד עם אותו קבלן, אלא אם יוכח אחרת. כאשר אין קבלן - המעסיק הינו מי שהוא הבעלים של האתר שבו נמצא העובד הזר. על חזקה זו שב בית הדין הארצי וחזר בע"פ (ארצי) 13/07
ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל, פיסקה 16 לפסק דינה של השופטת ארד (כתוארה דאז) מיום 6.09.09.
י. כיוון שנתפס עובד זר בדירת הנאשם, הרי שהועסק או על ידי בעל הבית או על ידי הקבלן. משהנאשם לא נתן כל פרט מזהה של ממש על מנת שהמאשימה תוכל לאתר את הקבלן (ככל שהיה כזה)- הרי שיש לראות את הנאשם כמי שהעסיקו, והנאשם לא סתר את החזקה בעניינו. לעניין זה יש להוסיף ולציין כי בעדותו הודה שיש לו קשר עם הקבלן, ושהוא יודע את פרטיו. אם כך - מדוע, לא נתן לחוקר את פרטיו המלאים, ומדוע לא ביקש להזמינו לעדות בבית הדין?! הנאשם לא יכול , מחד, לטעון כי המאשימה לא חקרה את הקבלן, ומאידך - לא למסור את פרטיו המלאים של הקבלן, ואף לא להביאו לעדות מטעמו. בכל מקרה, כיוון הנאשם העיד כי יש לו קשר עם הקבלן, וכי שוחח עימו לאחר שנחקר על ידי התמ"ת, וכי יודע את פרטיו המלאים - אי הבאתו לעדות פועלת כנגדו.